מה בין הסכם ממון לצוואות?

עורך דין לגירושין

מה בין הסכם ממון לצוואות

עמוס וציפי, זוג בשנות השישים לחייהם, פנו למשרדי על מנת שאערוך להם הסכם ממון. זהו פרק ב' עבורם, ולכל אחד מהם ילדים מנישואיהם הקודמים. הם מתגוררים יחד, מנהלים משק בית משותף, חוגגים שבתות וחגים ביחד בחיק המשפחה, ומנהלם קשר זוגי כמו כל זוג נשוי, אך אין להם כוונה להינשא, לדבריהם.

עמוס וציפי סיפרו לי כי לכל אחד מהם רכוש אותו צברו לפני היכרותם זה את זו, ואף על-פי שהם בטוחים כי "רק המוות יפריד ביניהם", הם רוצים לעשות הסכם שיסדיר את ענייני הרכוש ביניהם, כדי להבטיח שישאירו "משהו" לילדיהם אחרי לכתם.

לפני שנמשיך, קצת רקע משפטי:

הסכם ממון דוגמה

אמנם עמוס וציפי אינם נשואים זה לזו, אך על פי הדין יש להם זכויות וחובות האחד כלפי משנהו. בין היתר, חל עליהם משטר רכושי שנקרא "חזקת השיתוף". "חזקת השיתוף מניחה כי בני זוג החיים ביחד  מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ולעיתים גם ברכוש שנצבר קודם לכן.

הדוגמא המובהקת לכך היא דירת מגורים: לפי הפסיקה, כאשר בני זוג מתגוררים בדירה השייכת לאחד מהם, גם אם נרכשה לפני שבני הזוג הכירו, ניתן להוכיח כוונה לשיתוף בדירה ובמקרה של פרדה, בעל הדירה יכול למצוא עצמו במצב בו הוא נאלץ להיפרד ממחצית הדירה לטובת בן זוגו לשעבר.

על מנת להבטיח שכל צד יישאר עם הרכוש שנצבר על שמו לפני תחילת החיים המשותפים, ההמלצה הגורפת היא לערוך הסכם, שיסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים הנובעים מהקשר הזוגי, וייקבע מפורשות מה יעלה בגורל רכושו של כל אחד מהצדדים במקרה של פרידה.

חשוב לדעת, כי גם אם עמוס וציפי יחליטו להינשא זה לזו בעתיד, ההמלצה עומדת בעינה – על מנת שכל צד ישמור על נכסיו, חובה לערוך הסכם ממון.

נכון, חתימה על הסכם ממון איננה סיטואציה נעימה במיוחד, אך בוודאי תסכימו כי עדיף מעט חוסר נעימות עכשיו, מאשר התכתשויות ממושכות ויקרות בבית המשפט, שעלולות, בסופו של דבר לעלות לכם ברכושכם.

ואולם, אף-על-פי שהמלצתי בחום לעמוס וציפי לערוך הסכם, הרי שהסכם ממון כשלעצמו איננו מספיק.

אני מזכירה, כי עמוס וציפי ביקשו כי רצונם הוא שלאחר לכתו של מי מהם, יעבור רכושו לילדיו – אלא שהסכם ממון לא קובע מה יעשה ברכוש לאחר לכתו של אדם, אלא מה יעלה בגורל רכושו במקרה של פרידה בלבד.

על מנת לקבוע מה יעשה ברכושו של אדם לאחר לכתו, יש לערוך צוואה. על-כן, בנוסף לעריכת הסכם, שיבטיח כי במקרה של פרידה רכושו של עמוס יישאר בבעלותו ורכושה של ציפי יישאר בבעלותה, על כל אחד מהם לערוך צוואה בנפרד, ולצוות מפורשות כי יורשיו של כל אחד מהם יהיו ילדיו בלבד.

נניח מקרה בו עמוס וציפי אכן חתמו על הסכם, הקובע כי במקרה של פרידה כל אחד מהם יישאר הבעלים הבלעדי של רכושו. עוד נניח, כי עמוס הלך לעולמו, חלילה, ולא הותיר אחריו צוואה.

במקרה כזה, ציפי תירש את כל תכולת הבית ואת הרכב, ובנוסף לכך מחצית מכל רכושו של עמוס, כולל נכסי מקרקעין. ילדיו של עמוס יהיו זכאית למחצית רכושו בלבד. כמובן שבמקרה בו ציפי תלך לעולמה, חלילה, לפני עמוס, עמוס יירש את תכולת הבית והרכב ובנוסף לכך מחצית מרכושה של ציפי, וילדיה של ציפי יהיו זכאים למחצית רכושה בלבד.

נניח עכשיו מקרה אחר, בו עמוס וציפי לא חתמו על הסכם, אך כל אחד מהם ערך צוואה לפיו יורשיו הבלעדיים יהיו ילדיו.

מה יקרה אם עמוס, למשל, ילך לעולמו לפני ציפי? אמרנו כבר, כי מאחר שעמוס ערך צוואה בה ציווה את רכושו לילדיו, הרי שילדיו יהיו היורשים הבלעדיים. ואולם, מאחר שכאמור, עמוס וציפי לא חתמו על הסכם לפיו כל אחד מהם הינו הבעלים הבלעדי של רכושו, תוכל ציפי להגיש תביעה לבית המשפט, נגד יורשיו של עמוס, ולטעון כי אף על פי שהרכוש של עמוס היה רשום על שמו, למעשה מחצית מהרכוש שייך לה מכוח חזקת השיתוף.

במידה ותביעתה של ציפי תתקבל, ירשו ילדיו של עמוס רק את מחצית מרכושו, וזאת מאחר שהמחצית השנייה, חרף רישומה על שם אביהם, שייכת לציפי מכוח הלכת השיתוף, והדברים נכונים כמובן במקרה ההפוך, בו ציפי תלך לעולמה, חלילה, לפני עמוס.

twitter-widget.com