התרת נישואין

התרת נישואין
התרת נישואין 


גירושין בישראל מתבצעים בהתאם לדין האישי החל על בני הזוג, באופן בו אם שני בני זוג הם יהודים, הגירושין יהיו לפי ההלכה. בני זוג מוסלמים, יתגרשו לפי דיני האסלאם, וכיוצ"ב.

נישואין מעורבים, הם נישואין בהם בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, או אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בישראל. על זוגות מעורבים, המעוניינים להתגרש זה מזו, חל חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט – 1969.

  • בית המשפט מוסמך לדון בענייני התרת נישואין, בהתקיים אחת מהזיקות הללו:
  • מקום מושבו של המשיב בישראל
  • שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים
  • מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת נישואין
  • מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל
  • המבקש הוא אזרח ישראלי
  • המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין
  • המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין , ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין

התרת נישואין – מהי?


ההבדל בין התרת נישואין לבין גירושין, הוא שהתרת נישואין מתייחסת לגירושין, ביטול נישואין והכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, בעוד שגירושין הם ביטול נישואין, אך לא הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.

פרוצדורה


כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה להתרת נישואין, ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי , או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית מוכרת בישראל, או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.

במידה ובני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר.

אם נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות, יקבע ראש בית הדין, גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות העניין.

כאשר קיבל ראש בית דין פנייה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל עניין שנכלל בפניה, באופן מנומק. סגן נשיא בית המשפט רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות.

אם קבע ראש בית הדין או דיין שהוסמך לכך, כי יש צורך בגירושין, ולעניין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין, יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין. אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין.

אם קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי אין צורך בגירושין, או כי הדין אינו מאפשר גירושין, או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה - ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין .

נשיא המשפט העליון רשאי, לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בתוך מועד שייקבע בתקנות, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

ראש בית דין רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון , כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש. אם התקיימו הנסיבות המפורטות בהודעה הכללית, לא תישלח פניה לאותו בית דין.

twitter-widget.com