מזונות ילדים

תביעת מזונות ילדים
תביעת מזונות ילדים - רקע כללי

מזונות ילדים מטילים נטל כלכלי כבד על ההורים, קל וחומר כשמדובר בילדים קטנים, וחיוב המזונות נמשך שנים רבות, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן. אין להקל ראש בסכום המזונות שיפסק, שכן הפער בין סכום המזונות שיפסק בסופו של דבר, לבין הסכום הרצוי, יצטבר במשך השנים לסכומים לא מבוטלים, ולעיתים יגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים! השאיפה היא להגיע לסכום מזונות הגיוני, ויש לקחת בחשבון כי ככל שסכום המזונות שיפסק הוא נמוך יותר, הנטל הכלכלי המוטל על האם המשמורנית הוא גבוה יותר, ולהיפך.

מזונות ילדים הם הליך קשה ומסובך, בעיקר כשאין נוסחה מדוייקת לצורך קביעת גובה המזונות, וההכרעה תלויה בנתונים האישיים של כל משפחה, אך גם בשיקול דעתו והשקפת עולמו של השופט הדן בתיק.

הגשת תביעת מזונות קטינים, עלולה לגרום לקרע משפחתי ולסכסוך משפטי כולל. לפיכך, היוועצות עם עורך דין מומחה בתחום, בטרם נקיטת הליך משפטי כלשהו, היא קריטית ובעלת חשיבות מכרעת. ממולץ לא לנקוט בהליך משפטי כלשהו, ללא ליווי עורך דין, על מנת שניתן יהיה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך.

סמכויות


סמכות הדיון בענייני מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני, אך ורק בהסכמת כל הצדדים, ואם קנה בית הדין הרבני סמכות, עקב הסכמה, פוקעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

בהיעדר הסכמת האם כי מזונות הקטינים ידונו בבית הדין הרבני, הרי שגם אם האב הקדים, והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, בה כרך את מזונות הילדים, אין בכך כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות הילדים.

חובתו של אב לשאת במזונות ילדיו


חובתו של אב יהודי לשאת במזונות ילדיו, נובעת מהדין האישי החל עליו, הוא הדין היהודי – הדתי, היינו, דין תורה. חובה זו אינה תלויה בדבר, ואין נפקא מינה אם הורי הקטין נשואים, אם האב רצה בילד, אם האב מכיר בילד אם לאו, אם האב עני מרוד או מובטל, וכיוצ"ב.

טענה של האב כי "גנבו את זרעו" וכי האם הרתה בניגוד לרצונו, או כי האם התחייבה שלא לתבוע מזונות עבור הקטין, אף אם התחייבה על כך בכתב, תדחה.

החיוב במזונות מחולק לשלוש קטגרויות שונות, על פי גילו של הקטין:

  • עד גיל שש (קטני קטנים) – חובתו של האב לשאת במזונות ילדיו מוגדרת כחובה אבסולוטית, ועליו לשאת בכל צרכיו ההכרחיים של הקטין, במלואם. צרכים הכרחיים מוגדרים כהוצאות מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות חינוך, הוצאות המדור, ועל האב לשאת בהם אף אם הוא עני, נכה, חי מקצבה וכיוצ"ב. חובתו לזון את ילדיו קודמת לזכותו לכלכל את עצמו.
  • בין הגילאים שש עד חמש עשרה שנים – חובת האב לשאת במזונות ילדיו בגילאים הללו, מקורה בתקנות חכמים ותקנות בי"ד (תקנות הרבנות הראשית לארץ ישראל משנת תש"ד), המהווה מקור עצמאי לחיוב האב במזונות, כשחובה זו היא חובה מעין אבסולוטית.
  • בין הגילאים חמש עשרה עד שמונה עשרה שנים – בין הגילאים הללו, החיוב לשאת במזונות הקטין נובע מדין צדקה, ומוטל על שני ההורים, בהתאם לשיעור הכנסותיהם. רק כאשר האישה אמידה, אם מנכסים ואם מעבודתה, ומצבה הכלכלי שפיר, מעבר לפרנסת עצמה, היא תחויב במזונות ילדיה מדין צדקה. כאשר אין משכורתה של האישה מספיקה למחייתה, יחויב רק האב במזונות.
  • מסיום בית הספר התיכון ועד לסיום שירות צבאי חובה – הפסיקה הרחיבה את חובת המזונות החלה על האב, גם לאחר גיל שמונה עשרה, ועד תום השירות הצבאי, כך שבדרך כלל, יחוייב האב לשלם לילד סכום המהווה שליש מהסכום ששולם כדמי מזונות עד למועד זה. החיוב במזונות בגילאים הללו אינו אוטומאטי, וייתכן כי בית המשפט לא יפסוק מזונות, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של ההורים אינו מאפשר זאת, או אם החייל/ת עובד/ת, ו/או בעל/ת רכוש.

חובת אב לשאת במדור ילדיו


האב חייב לשאת גם בחלק מהוצאות המדור של ילדיו (קורת גג), ובחלק מהוצאות אחזקת הבית (תשלומי מיסים, חשמל, גז וכיוצ"ב). הפסיקה קובעת כי אב יישא בשיעור של 30% מהוצאות המדור והוצאות אחזקת הבית, כאשר מדובר בילד אחד. כאשר מדובר בשני ילדים, יחוייב האב בשיעור של 40% מההוצאות הללו, וכאשר מדובר בשלושה ילדים ויותר, יחוייב האב בשיעור של 50%, ובמקרים חריגים, אף למעלה מכך. אם לאם דירה בבעלותה, אזי מדורם של הקטינים מוסדר, והאב לא יחוייב בתשלום הוצאות המדור, אלא יחוייב אך בתשלום חלק מהוצאות אחזקת הבית.

הפסיקה קובעת, כי גם כאשר האם רכשה דירה, ולצורך מימון הרכישה נטלה משכנתא, אזי גם במקרה זה ניתן לחייב את האב במדור. תשלום המדור הוא חלק מדמי המזונות, ומכיוון שתשלומי המשכנתא מבטיחים את מדורו של הקטין, יש להתחשב במרכיב זה בפסיקת המזונות.

הוצאות אירוח


במקרים בהם נמסרה המשמורת על הקטינים לאביהם, ונקבעו לאם הסדרי ראייה ומועדים לביקורי הקטינים, אזי במקרים מסוימים יחייב בית המשפט את האב בתשלום "דמי אירוח" לאם. סכום זה, אינו בגדר דמי מזונות, אלא בבחינת החזר הוצאות, ודרכי הגבייה בהוצאה לפועל הן כדרכי חיוב כספי רגיל.

מזונות ילדים המתחנכים בפנימייה


שיעור מזונותיו של קטין המתחנך בפנימייה הוא מחצית משיעור מזונותיו של קטין המתגורר בבית הוריו, כששיעור זה אינו כולל את תשלום שכר הלימוד בפנימייה.

חובתה של אם לשאת במזונות ילדיה


חובתה של אם לשאת במזונות ילדיה, נובעת מדין צדקה, וזאת רק אם יש ביכולתה הכלכלית להשתתף במזונות ילדיה, לאחר שכל צרכיה מולאו. ניתן לחייב את האם במזונות ילדיה, רק אם הוכח כי הכנסתה עולה על צרכיה.

על פי המגמה השוויונית הנוהגת בבתי המשפט בשנים האחרונות, נהוג לצמצם את בסיס המזונות ההכרחיים החלים אבסולוטית על האב, ולהגדיל את בסיס המזונות מדין צדקה, החלים על האב והאם, לפי יכולתם, וככל האפשר בשוויון.

צרכים הכרחיים – מה הם?


הפסיקה מבדילה בין צרכים הכרחיים של הילדים, שהם צרכים קיומיים בהם נושא האב לבדו, לבין צרכים נוספים, שהם מדין צדקה, בהם נושאים ההורים יחדיו.

  • צרכים הכרחיים – מזון, הלבשה והנעלה, מדור והוצאות המדור, חלק מהוצאות חינוך, תשלום מס בריאות
  • צרכים נוספים – חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים, בילויים, נופשים, מתנות וכיוצ"ב, מוגדרים כצרכים שאינם צרכים הכרחיים, והאב יחוייב בהם על פי יכולתו הכלכלית, ובהתאם לרמת החיים אליה הורגלו הילדים
  • גן ילדים – הפסיקה מבחינה בין גן עירוני, שעלותו נמוכה, לבין גן פרטי, שבדרך כלל כרוך בעליות גבוהות יותר. נקבע, כי כחלק מחובת המזונות, על אב לשאת בעלות גן ציבורי, ולא בעלות של גן פרטי. הבחנה נוספת היא בין מעון יום (צהרון), לבין מעון או גן עד לשעות הצהריים, באופן בו מעון יום אינו חלק מהצרכים ההכרחיים של הקטין, ועל שני ההורים לשאת בעלותו בחלקים שווים.
  • צרכים רפואיים חריגים - הכוונה להוצאות רפואיות חריגות, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי של הקופה בה מבוטח הקטין, בין היתר, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי וכיוצ"ב. נהוג לחלק הוצאות אלו בין שני ההורים, בחלקים שווים ביניהם
  • דמי טיפול – כאשר הילדים במשמורת האם, חייב האב לשאת בהוצאות הטיפול עבור ילדיו, בין אם האם מטפלת בהם ישירות, ובין אם מישהו אחר מטפל בהם, בהיותו זרועה הארוכה של האם. חיוב זה קטן ככל שהילד גדל, עד שנפסק כליל
    אישה, המקבלת דמי מזונות מבעלה, אינה זכאית לדמי טיפול.

כיצד נקבע גובה המזונות?


הפסיקה קובעת, כי הסכום המינימאלי, בו חייב אב לשאת כדמי מזונות, הוא סך של 1,200 ש"ח, כשסכום זה אינו כולל את רכיב המדור ואת הוצאות המדור. הכלל המשפטי הוא, שאב יחוייב במזונות ילדיו על פי צורכיהם, ולא על פי עושרו. יחד עם זאת, גם אב מובטל מעבודה, חסר הכנסה ו/או רכוש כלשהו, יחוייב בסכום המזונות המינימאלי, לכל הפחות.
על מנת לחשב את גובה דמי המזונות, יש לקחת בחשבון את גובה הכנסתו של האב, ואם אינו עובד, או עובד בעבודה שאינה מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלו, אזי, לצורך חישוב המזונות, ילקח בחשבון פוטנציאל ההשתכרות של האב. כן, לצורך חישוב יכולתו הכלכלית של האב, ילקחו בחשבון, בנוסף להכנסתו או לפוטנציאל ההשתכרות שלו, גם נכסים ורכוש שבבעלותו.

כאשר מדובר בכמה ילדים, דמי המזונות לא יחושבו כמכפלת הסך של 1,200 ש"ח במספר הילדים, אלא דמי המזונות יפסקו, תוך התחשבות בכך שככל שמספר הילדים גדל, כך חלקו של כל ילד בסך ההוצאות קטן, ובהתאם לכך יורד חלקו היחסי בדמי המזונות.

פסק דין למזונות – האם פסק דין סופי?


פסק דין למזונות, לעולם אינו סופי, בין אם גובה המזונות נקבע על ידי בית המשפט, ובין אם הוסכם על ידי ההורים, במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

  • מזונות שנקבעו בפסק דין
    ניתן לעתור לבית המשפט שנתן את פסק הדין, בכל עת, בתביעה להפחתת מזונות או הגדלתם, ומקל וחומר כשמדובר במזונות זמניים, אז ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה מתאימה, ולעתור לסעד המבוקש.
    התנאי לשינוי גובה המזונות, הוא שמיום מתן פסק הדין למזונות, או מתן ההחלטה למזונות זמניים, חל שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את שינוי גובה המזונות.
    שינוי נסיבות מהותי פורש בפסיקה כמקרים של פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית, אב שנולד לו בן חדש, וכיוצ"ב. בכל מקרה, בית המשפט לא יקטין את גובה המזונות לאב שמשלם למזונות ילדיו את הסכום המינימאלי, אף אם אירע שינוי נסיבות מהותי.
  • מזונות שנקבעו בהסכם גירושין
  • ניתן לפתוח את עניין המזונות ולדון בהם מחדש, גם אם מדובר בסכום מזונות שנקבע על ידי ההורים, ועוגן בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. כאשר ההורים הסכימו ביניהם על גובה המזונות, מבלי שקדמו להסכמה זו הליכים משפטיים, פתוחה הדלת להגיש תביעת מזונות חדשה, בשם הקטין, ללא צורך בשינוי נסיבות מהותי. העיקרון המנחה הוא, שהקטין אינו קשור בהסכם שנחתם בין הוריו, וטובתו עדיפה על כל הסכם שנחתם בין הוריו, בעניין המזונות.

יש לשים לב לכך, כי תביעה לשינוי גובה דמי המזונות, בין אם הגדלה או הקטנה, כמו גם תביעה חדשה של קטין, היא תביעה נפרדת והליך משפטי לכל דבר ועניין. מומלץ שלא לפנות לבית המשפט בעניין זה, ללא היוועצות ו/או ליווי של עורך דין מומחה בתחום.

מזונות זמניים


לאחר הגשת תביעת מזונות, על הנתבע להגיש כתב הגנה מטעמו בתוך 15 ימים מיום שקיבל לידיו את כתב התביעה. לאחר הגשת כתב ההגנה, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, שמטרתם לשמור על המצב הקיים ועל רמת החיים, כאשר פורץ סכסוך בין בני הזוג.
בקביעת מזונות זמניים, אין בית המשפט דן בניתוח מעמיק של הראיות, ואינו נכנס ל"עובי הקורה".

אב משמורן- האם ניתן לתבוע את האם להשתתף במזונות הילדים?


תיאורטית, התשובה היא כן. בפועל, מועטים פסקי הדין בהם חוייבה אם לשאת במזונות ילדיה, כשמשמורת הילדים נתונה לאב.
כשבית המשפט דן בחובת האם לשאת במזונות ילדיה, בדרך כלל נקבע העיקרון כי חובה זו קיימת גם כאשר משמורת הילדים נתונה לאב, אלא שבדרך כלל נקבע כי האם אינה "אמידה", כמתחייב על פי הפסיקה, כך שבפועל אין היא מחוייבת לשאת במזונות הילדים.

בן מרדן – האם זכאי למזונות מאביו?


הפסיקה קובעת כי ניתן לצמצם את חובת המזונות, כולה או חלקה, כאשר מדובר בבן מורד, שאינו מוכן להיפגש עם אביו, חרף טיפולים פסיכולוגים, עזרה של יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, וכיוצ"ב.

יחד עם זאת, בתי המשפט נמנעים ככל האפשר מלבטל או להפחית מזונות של ילד המסרב לקשר עם אביו, מהסיבה שלא ניתן למדוד ילד בקנה מידה של אדם מבוגר. החשש הוא כי מהלך כזה יחטיא את המטרה, ויוביל לכך כי הקרע שבין האב לבנו אך יחמיר.

לכן, גם כאשר הבן מסרב לראות את אביו, הנטייה היא לפסוק לבן מזונות נמוכים, אך על מנת שלא להגיע, חלילה, לחרפת רעב, ללא תוספת מזונות שמקורה בדיני צדקה.
כן, לצורך ביטול או הפחתת דמי המזונות של בן מרדן, לוקח בית המשפט בחשבון את הכנסתה הפנויה של האם, ויכולתה הכלכלית לזון את הבן המרדן, על מנת שזה לא יסבול מחסור.

twitter-widget.com