משמורת ילדים

משמרות על ילדיםמשמרות ילדים והליך גירושים - רקע כללי


כאשר התא המשפחתי עומד לפני פירוק, עולה באופן טבעי השאלה אצל מי יישארו הילדים. להחלטה זו משמעויות רגשיות, כלכליות וחברתיות. הניתוק הפיזי עלול להיות קשה הן להורים והן לילדים, עולות שאלות לגבי פרנסת הילדים, מחשבות האם לספר לילדים וכיצד, איך להקל עם הילדים ולסייע להם בהתמודדות, וכיוצ"ב.

אם הנכם מצויים בפני משבר גירושין או בעיצומו, עליכם לזכור, שילדיכם חווים אף הם את המשבר, ולכן עליכם לראות את טובת הילדים לנגד עיניכם.

בדרך כלל, רצונו של ההורה להחזיק בילד נובע מאהבה לילד ורצון לספק לו סביבה אוהבת, אך לעיתים, מהווה המשמורת על הילד מעין פיצוי על פירוק התא המשפחתי ואובדן בן הזוג, פתרון לבדידות, וכלי על מנת להילחם בבן הזוג. ישנם הורים שנלחמים על ה"חזקה" כדי להוכיח לילדים שהם לא וויתרו על מקומם בחייהם, אחרים ממניעים כלכליים וכיוצ"ב.

קחו בחשבון כי חלק ממהלכי הצד השני נועדו אך להפעיל לחץ, על מנת להכניעכם לתכתיבי גירושיו, וכי הוא משתמש בילדים להשגת מטרותיו. אין זה הזמן להיות שאננים. פנו בהקדם האפשרי לעורך דין מומחה בתחום, על מנת שתוכלו להתמודד עם מהלכי הצד השני, ליזום מהלכים שיסכלו את מטרותיו, ולסיים את סכסוך המשמורת בהקדם האפשרי, על הצד הטוב ביותר מבחינתכם, ומבלי לפגוע בילדים.

משמרות ילדים - הילדים מעל הכול


זוגות רבים, מעדיפים לשמר את קשר הנישואין באופן מלאכותי, ונשארים כבולים בזוגיות גרועה, מתוך מחשבה שגויה, כי טובת הילדים מחייבת זאת. מחקרים רבים, בארץ ובעולם, מוכיחים כי עדיף לילד שתהיינה לו שתי משפחות בריאות, על פני משפחה אחת חולה.

יחד עם זאת, הליך הגירושין משפיע על הילדים, ומצריך הפגנת רגישות כלפיהם, תמיכה ואהבה. הילדים מרגישים את מה שמתרחש בבית, הם פגיעים יותר, נוטים להרגיש אשמים במשבר, לעיתים חלה התדרדרות בלימודים, או שהם מתנהגים באופן שאינו אופייני להם. לכן, היו קשובים לילדכם, ובמידת הצורך אל תהססו לערב אנשי מקצוע.

אל תגררו את הילדים לסכסוך, אל תשדלו אותם לקחת עמדה, ואל תעבירו דרכם מסרים לבן הזוג!

חשוב לזכור, כי הגירושין הם מבן הזוג, ולא מהילדים. הילדים אינם אשמים בכך, ולא משנה מה הוביל לגירושין – הילדים אינם צד להליך!
היו קשובים לצרכי ילדיכם ולרגשותיהם, התעניינו במעשיהם, והתעדכנו במה שקורה במוסדות החינוך. חשוב לערב את אנשי המקצוע, לרבות מורים, גננות ויועצים, בהליכי הגירושין, על מנת שיוכלו לתרום מניסיונם ולהקל על הילדים בתקופה קשה זו, כמו גם לפקח עליהם ולעדכנכם בעת הצורך.

ילדים הם עם חכם. גם אם ההתדרדרות בחיי הנישואין נעשית בדלת האחורית, הילדים מבינים, חשים ובעיקר מפנימים את המתרחש בבית. עשו כל שביכולתכם כדי להימנע מעירובם ברפש. אתם עלולים לגרום להם לנזקים חמורים, אולי אף בלתי הפיכים.

משמרות ילדים - אפוטרופסות


חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, קובע כי ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח –יד, שמירת נכסיו ופיתוחם, הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.
גם לאחר הגירושין, שני ההורים הם האפוטרופסיים של הקטין, ואין זה משנה מי הוא ההורה המשמורן. הורי הקטין הם בעלי חובות וזכויות זהות לגבי הקטין, ובעלי מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לחינוכו של הקטין.

הערכאה המוסמכת לדון במשמרות על ילדים?


לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בסוגיית משמורת הילדים. אי לכך, צד שהקדים והגיש תביעה לערכאה השיפוטית הרצויה לו, "זכה", ועניין משמורת הילדים ידון בערכאה הנוחה לו, אליה הוגשה תביעתו.

חשוב לדעת, כי צד שהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, יקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון במשמורת הילדים, גם אם לא כרך בה את עניין משמורת הילדים, שכן עניין משמורת הילדים כרוך מעצם "טיבו וטבעו" בתביעת הגירושין.

חזקת "הגיל הרך"


חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע חזקה משפטית, הניתנת לסתירה, לפיה טובת הקטין מחייבת כי יהא במשמורתה של האם, עד הגיעו לגיל 6 שנים. הנחת היסוד היא, כי עד לגיל זה, מקומו הטבעי של הקטין הוא בחזקת אמו, אלא אם כן קיימות נסיבות המצדיקות לקבוע אחרת. חזקה זו חלה הן על בית הדין הרבני והן על בית המשפט לענייני משפחה.

כיצד מכריע בית המשפט בעניין משמורת הילדים?


העיקרון המנחה את בית המשפט לענייני משפחה ואת בתי הדין הרבניים, בבואם לפסוק בעניין משמורת הילדים, הוא טובת הילדים. לשם כך, תמנה הערכאה הדנה בעניין, פקיד/ת סעד, עובד/ת סוציאלי/ת בהכשרתו/ה. מטרת תסקיר הסעד היא לסייע ולהמליץ לערכאה השיפוטית להכריע בעניין משמורת הילדים והסדרי הראייה, כשטובת הקטין היא העיקרון המנחה.

חשוב לציין, כי לערכאות השיפוטיות שיקול דעת עצמאי להחליט בעניין משמורת הילדים, והם אינם מחויבים להמלצות פקידי הסעד.

"מסוגלות הורית"


במקרים מסוימים, תדרוש הערכאה השיפוטית כי ההורים יעברו מבחני מסוגלות הורית, בטרם תינתן הכרעה לעניין משמורת הקטינים.
בדיקת "מסוגלות הורית" נועדה להעריך את כישורי ההורות של כל אחד מהצדדים, על פי העיקרון המנחה של טובת הילד. הבדיקה נעשית על ידי פסיכולוגים ומומחים שמונו על ידי הערכאה השיפוטית, והיא כוללת ראיונות ותצפיות.

הבדיקה בוחנת את אופיו של כל אחד מן ההורים, את התנהגותו עם הילדים, את התקשורת וההקשבה לילדים, מידת התמיכה והערנות לצורכיהם, וכיוצ"ב.

האם שואלים את הילד?


בדרך כלל, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני יתחשבו ברצונו של הילד והעדפתו, אך זאת רק החל מגיל 12 שנים.

אב משמורן


בעבר, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נהגו לסטות מ"חזקת הגיל הרך" אך במקרים חריגים במיוחד. כוונת פסיקת הערכאות השונות הייתה שלא לפתוח צוהר למשמורת בחזקתו של האב, בגילאים האמורים, אלא במקרים חריגים. מגמה זו החלה להשתנות בשנים האחרונות. פקידות סעד, פסיכולוגים ומומחים נוספים החלו להגיש לערכאות השיפוטיות חוות דעת הממליצות כי ההורה המשמורן יהיה האב.

כיום, רבים המקרים בהם אבות מגדלים את ילדיהם בצורה מופתית, ומספקים את כל צורכיהם.
במציאות של היום, בה נשים רבות מפתחות קריירה מצליחה, בעת שהאב עומד בהצלחה רבה בתפקיד ההורה המשמורן, יש יותר ויותר מאבקים על משמורת הילדים, וחשוב להיערך לכך.

האם פסק דין או הסכם לגבי משמורת הילדים הוא סופי?


פסק דין לגבי משמורת קטינים, בדומה למזונות קטינים, לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש בכל עת, עם היווצר שינוי נסיבות, בין אם מדובר בפסק דין, ובין אם מדובר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. כך לדוגמא: שינוי מצבו הבריאותי של ההורה המשמורן, הזנחה, שינוי במצב כלכלי או שינוי נסיבות מהותי אחר. במקרים מסוימים, בית המשפט שינה את החזקה בעקבות הסתה קיצונית כלפי ההורה שאינו משמורן.

משמורת משותפת

בתי המשפט החלו בשנים האחרונות לאמץ את המושג "משמורת משותפת", דבר שלא היה קיים בעבר, אלא בהסכמת שני הצדדים, וגם אז לא תמיד אישרו בתי המשפט הסכמה מסוג זה.

יחד עם זאת, סוגיה זו עדיין שנויה במחלוקת: ישנם שופטים הטוענים כי מתן משמורת משותפת על הילדים לשני ההורים סותר את "חזקת הגיל הרך" מכיוון שיש בכך כדי לשלול את המשמורת הבלעדית מהאם. יש הסוברים כי חזקת הגיל הרך איננה נפגעת מקום שנקבעת משמורת משותפת, שכן המשמורת לא נשללה מהאם.

חשוב לדעת - חזקת הגיל הרך טרם בוטלה והיא עדיין תקפה ומחייבת. החידוש הוא, שהיום אבות יכולים לקבל משמורת משותפת על ילדיהם, אפילו אם הם מתחת לגיל שש שנים!

משמורת משותפת הוגדרה בפסיקת בתי המשפט כהסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך הם חולקים ביניהם באופן שווה את נטל גידול הילדים והטיפול בהם. נקבע כי ניתן לתייג את שני ההורים בתווית של "משמורת משותפת", אף במקום ובנסיבות שבהן אין חלוקת זמן וטיפול שווה או דומה בין ההורים.

התנאים למשמורת משותפת הינם כדלקמן:

א.  מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים.

ב.   שיתוף פעולה בין ההורים ותקשורת טובה ביניהם.

ג.  רצון הילד/ים, כמובן תלוי בגיל.

ד.  מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילד/ים.

ה.  קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים.

ו.   מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.

twitter-widget.com